#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל?<br>ומה הדין במקום שמשכירים?<br>ואלו ב' ראיות הביאו כמאן אתיא מתני'? והאם הלכה כן?	"דריסת הרגל, וכלים שאין עושים בהם אוכל נפש, במקום שאין משכירים. אבל במקום שמשכירים אסור.<br>ומהא דאסרינן דריסת הרגל דלא קפדי, וכן השאלת כלים אף שאין משכירים, חזינן דמתני' כר""א דאפילו ויתור אסור במודר הנאה.<br>ולהלכה לרמב""ן קי""ל כר""א דמתני' כוותיה, אבל ר""ח ור""ת ס""ל דאין הלכה כדבריו."	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכי מקשינן דדריסת הרגל לא קפדי בה אינשי, הא אמרינן בב""ב דרק שותפין אין מקפידים בכך?"	דריסת הרגל לפי שעה כל אדם אינו מקפיד.<br>והתם איירי בעמידה בקביעות, ובזה רק שותפין לא קפדי אהדדי.	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נאסר הנודר באופנים דלהלן:<br>הנאת מאכל מחבירו?<br>הנאת מאכלך עלי?<br>הנאה המביאה לידי מאכל עלי?	"רק במאכל גופיה.<br>נאסר ליתן חיטים של חבירו ע""ג מכתו.<br>נאסר גם בדברים המביאים למאכל כגון נפה וכברה. וי""מ דאף נאסר בחיטים ע""ג מכתו, והר""ן דחאם."	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המודר מחבירו הנאה המביאה לידי מאכל, האם נאסר בדברים דלהלן, ומה החידוש והטעם:<br>שק להביא פירות, וחמור להביא פירות, וצנא?<br>סוס לרכוב עליו, וטבעת להראות בה, ומיפסק ומיזיל בארעיה?	"בשק חמור וסל נאסר, אף שאין בהם תיקון המאכל אלא הבאה בעלמא.<br>סוס ומיפסק ספק אם כיון שאי""ז במאכל אלא באדם לקרבו אי""ז איסור, וכן טבעת ליראות שעי""ז יתנו לו יותר מאכל הוי גרמא בעלמא, או לא. ובעיא דלא איפשטא ולחומרא."	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבואר במתני' אבל משאיל לו חלוק וטבעת טלית ונזמים.<br>באיזה אופן איירי ומה החידוש? (2)	"לס""ד דגמ' איירי בשואל להיראות בהם ועי""ז יתנו לו מנה יפה, וקמ""ל דל""ח הנאת מאכל.<br>ודחו די""ל דכה""ג אסיר, והא דשרי הוא בסתם שאילה. ואה""נ דפשיטא דשרי דאי""ז הנאת מאכל, ורק אגב דתני רישא אין משאילים נפה וכברה וכו', תני אבל משאילים את אלו."	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר במשנה בדין פריעת חובו ושקילת שקלו של מודר הנאה?<br>ומה טעם הדין לב' הפירושים בסוגיין? (גבי חוב וגבי שקלים).<br>ומ""ט כל חד לית ליה דחבריה לסוגיין ולסוגיא דכתובות?"	"דשרי.<br>לרב הושעיא הוא כחנן דהפורע הניח מעותיו על קרן הצבי דהו""ל מבריח ארי בעלמא, וזה שייך גם לגבי שוקל שקלו.<br>לרבא גם כרבנן ובלוה שלא ע""מ לפרוע. ולפי""ז צ""ל דגם בשקלים איירי כששלח משנתרמה תרומה ואבד, ואף שהמנהג ליתן מ""מ לא היה חייב ליתן.<br>רבא לא אמר כר' הושעיא דמוקי לה כדברי הכל.<br>רב הושעיא לא אמר כרבא, לסוגיין מגזירה אטו לוה ע""מ לפרוע. לסוגיא בכתובות משום דמ""מ כיסופא אית ליה."	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן הזן את אשת חבירו יכול לתבוע ממנו דמי מזונות לכו""ע?<br>ובאיזה אופן אמר חנן דהניח מעותיו על קרן הצבי?<br>ומה פסק הרשב""א בסתמא?<br>ומהם ב' ראיותיו?<br>ומה דחה הר""ן?"	"כשירד ע""ד הלוואה לאשה, דאז היא חייבת לו והבעל חייב לה, וגובה מדין שיעבודא דר""נ.<br>כשירד ע""ד הבעל פטרו חנן משום דהו""ל מבריח ארי בעלמא.<br>והרשב""א פסק דבסתמא הוא יורד ע""ד האשה. וכמו יורד בשדה העשויה ליטע דהוא ע""ד תשלומין. וכן המעשה בירושלמי באותו שהוריד חבירו לדירתו ושב ותבע ממנו תשלומין.<br>ודחה הר""ן דאף דמוכח משם דהוא ע""ד תשלומין, מ""מ בסתמא ירד ע""ד תשלומין מהבעל ולא מהאשה, ובזה הו""ל מבריח ארי."	נדרים דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה פליגי חנן ורבנן לדעת הבבלי, ולדעת הירושלמי?<br>ומ""ט דחנן לבבלי והירושלמי?<br>ומה הדין בבע""ח דוחק ומה הראייה?<br>ומה הדין במלוה שיש עליה משכון?<br>וכמי הלכה?"	"לבבלי פליגי בכל חוב אי חשיב מבריח ארי. לירושלמי המחלוקת רק בזן את אשתו דאמרי דלא עלה על דעתו שתמות אשתו ברעב. אבל בשאר חובות לכו""ע פטור.<br>לירושלמי הטעם מצד מה דהוי מפייס ליה, אבל בבבלי דאמר הכי גם לגבי שקלים מוכח דלאו היינו טעמא אלא משום דחשיב כמבריח ארי בעלמא. ונפק""מ דגם בבע""ח דוחק פטור.<br>ובירושלמי מבואר דגם במלוה שיש עליה משכון אמר דהיה מפייסו ויחזיר לו המשכון. וכתב הר""ן דנהי דהבבלי פליג על הירושלמי בעיקרי הדברים, מ""מ בזה אין לנו לומר דפליגי וגם לבבלי בכה""ג נמי פטר חנן.<br><b>והלכה כחנן.</b>"	נדרים דף לג		
